מילון מושגים: תפילין, ספר תורה, מזוזות

 

א

א' זעירא: אות א' קטנה במילה הראשונה בספר ויקרא.
אותיות חלולות: אותיות שנכתבו כמסגרת לאות ולא מולאו בדיו. בדרך כלל כותבים כך כהכנה  להשלמת הספרעל ידי מכובדים בכתיבת סיום ספר התורה .
אותיות דבוקות: דיבוק קל או עבה בין אותיות-פוסל.
אות מוחלפת: אות שנכתבה במקום אות אחרת. למשל אות ה' שנכתבה במילה לכם במקום האות כ', זה מקרה של אות מוחלפת. בבדיקת  סת"ם במחשב, יתכן ויהיה כתוב שנמצאו מספר אותיות מוחלפות .

אותיות מרובעות: רוב האותיות נכתבות ב"תבנית רבועה", ארכה רחבה וגבהה שווה.

 
האותיות העבריות נקראות גם אותיות מרובעות

 למשוב לקוחות ספרי תורה         לטיפים בנושא  ספר תורה

.
אות משוכה: אות שהורחבה, לצורך מילוי מקום ריק בקלף בין מילה למילה, או בסוף שורה.
אותיות עם תגים/אותיות עם כתרים: בכתיבת סת"ם מוסיפים לחלק מהאותיות תגים בצורת 3 קוים ועיגול עליהם. בכל האתיות : שעטנז גץ, תמיד על הראש השמאלי שלהן. לחלק מהאותיות יש תג אחד : בדק חיה.
אותיות נטפלות: כינוי לאותיות הצמודות לשם ה', לפני או אחרי השם כמו האותיות נו בשם אלקינו.
אותיות סת"ם: גופנים מיוחדים בכתיבת סת"ם. סגנון ספרדי(ועליש) או חסידי או אשכנזי,ועוד.
אותיות סתומות: אות סגורה מכל עבריה -ס' ום .( סמך ומם) 
אותיות פשוטות: שם נירדף לאות סופית. המילה -"פשוטה", נגזרת ממופשט. כאילו הופשטה רגלה הכפופה של כ וקיבלנו ך -כ' פשוטה...נון פשוטה,צדי' פשוטה,פא' פשוטה.
אות חסרה, אות יתירה: תוצאת בדיקה של מזוזה וכד', שהעלתה מצב של אות מיותרת או אות חסירה (או מילה).
אזכרות: ביטוי כולל לשמותיו של הקב"ה.
אין עובי לאותיות: אין דין מחייב, לגבי עובי האות-הגופן-לכן גם אות מעובה, או להיפך "רזה" ביחס ל"שכנות" -כשרה.
אין אדם רואה טרפה לעצמו: ביטוי הקובע, שהסופר יימנע מלבדוק את כתיבתו בעצמו, כי הוא לא "רואה" בראייה אוביקטיבית.
אין לפחות משלוש עמודות: יריעת ספר תורה, חייבת להיות בת שלוש עמודות לפחות.
איסור מחיקת שם ה': אסור מדין תורה למחוק את שם ה' (בכל גווניו), בכל צורה ואפילו חלק משם ה'.
איטר יד: אדם הכותב ביד שמאל. לעניין תפילין, יניח תפילין של יד, בידו החלשה, בימין, ולא בשמאל, כפי הנהוג בדרך כלל.
אמירה לשמה: חובת האמירה לפני כל כתיבה: הריני כותב לשם קדושת ספר תורה,תפילין, מזוזה וכד.'
ארבע על ארבע אמות: מידת חדר הראוי למזוזה, אמה= כחצי מטר. כלומר, חדר שיש בו ארבע מ"ר חייב.
ארבע פרשיות התפילין: ארבעת הטקסטים של התפילין, ביד ובראש. בבתפילין ש ל'ראש' בארבע קלפים נפרדים וביד בקלף אחד ארוך. טקסט פרשיות התפילין, בשניהם, זהה.
אריח על גבי אריח: דימוי לצורת כתיבת  מפלת עשרת בני המן, במגילת אסתר-כעמוד שאין לו יציבות, אריח על גבי אריח.
אריח על גבי לבנה: דימוי לצורת מבנה שורות הכתב, בספר תורה ב'שירת הים'.
אריח על גבי אריח ולבינה: דימוי לצורת מבנה שורות הכתב בספר תורה, של שירת האזינו-שתי עמודות ורווח ביניהן.

ב
 
בד"ק חי"ה: ראשי תיבות, של אותן אותיות בכתיבת סת"ם, שלכתחילה כותבים עליהן תג בודד. באות ב' ד' וכו'.
בדיעבד: מושג הילכתי, המאשר שהדבר כשר, אם כבר נעשה, אך ראוי  לעשותו לכתחילה, בצורה יותר  שונה.
בדיקת מחשב: סריקת טקסט של סת"ם באמצעות תוכנה מיוחדת לגילוי טעויות בכתיבה .
בדיקת תפילין ומזוזות: בדיקה מקצועית תקופתית של הטקסט במוצרי סת"ם. בתפילין נוספת גם בדיקה חיצונית. 
בית שער: מבנה קטן של שומר או חדרון קטן לפני הכניסה, מצריך לשים בו מזוזה אף אם אין בו ארבע מ"ר.
בין בית לבית: חוט התפירה העובר בבית תפילין של ראש בין תא לתא (ישנם ארבעה תאים-לארבעת הפרשיות).
בין עיניך: רמז בפסוק, ממנו למדים על חובת מיקום הנחת תפילין של ראש, בקצה שורשי שיער הראש, מול בין עיניך על חשיבות הקפדה על כך: ראה, הספר  "חבש פאר" שנכתב ע"י הרב קוק.
בית מזוזה: קופסה להטמנת קלף המזוזה בתוכה וקיבועה למשקוף הפתח.
בית של תפילין: 'קופסה' העשויה מעור בהמה טהורה, לצורך הטמנת פרשיות התפילין.
ברכת התורה: הברכות שמברך כל מי שקורא או לומד בתורה.הן מי שקורא בספר תורה והן מי שקורא בדברי תורה. 
בר מצוה: תאריך חיוב במצוות מדין תורה. החל ממוצאי היום שבו מלאו לנער שלוש עשרה שנים לפי התאריך העברי. לסרטון
בת מצווה: תאריך חיוב הבת במצוות מדין תורה. החל ממוצאי היום שבו מלאו לה שתים עשרה שנים. לפי התאריך העברי.

ג
 
גויל: מילה נרדפת לקלף.
גולם אחד: כל האותיות בכתב עברי עשויות מקו רצוף, מלבד ה' וק'
גיד: החוט שבו תופרים את בתי התפילין ויריעות הקלף-עשוי מגיד שזור מרגל פרה.
גיפליסין: מינוח הלכתי  שמקורו ביידיש. מופיע במשנה ברורה. כוונתו-מצב של  'התמרחות'  דיו בעל מרקע בהיר סביב לאות. להלכה מצב  כזה-כשר.
גליון: שולי הקלף, בתחילת הכתב ובסופו.
גלילת הפרשיות: כיוון גלילת פרשיות התפילין לפני הכנסתן לבתי התפילין .
גניזה: כל דבר שיש בו שם ה' או מילים של קדש ונשחק או נפסל-חייבים בגניזה-הטמנה מיוחדת של פסולתם. לעומת זאת רצועות תפילין, קדושתן פחותה וניתן לזורקן כשהן בתוך שקית.

לטופס התעניינות לרכישת תפילין

לקטלוג מזוזות  

טופס התעניינות לקניית מזוזה 


ד

ד' רבתי: בשמע ישראל....אחד, שתי אותיות אלו נכתבות בגופן גדול-חריג רמז למילה עד.
ד' שנכנסה לראש ל': אות ל גבוהה בשורה תחתונה, שמעליה אות ד. חשש שמא הד' הינה כעת ה'.
דוכסוסטוס: חלקו התחתון של עור הבהמה מצד הבשר.
דיבוק קל: נקודת חיבור דיו, בין אות לאות בנקודה דקה. ישנם מצבים שמותר להפרידה גם בתפילין ומזוזה, וישנן מצבים שאין לבצע זאת כלל. 
דיו: הצבע בו כותבים את אותיות הסת"ם, חייב להיות מרכיבים כשרים ובגוון שחור בלבד.
דירת ארעי: דירת ארעי פטורה ממזוזה. מהי דירת ארעי מחלוקת בדבר. בכל אופן מבנה זמני כמו סוכה ואהל פטורים.
דרשת בר מצווה: נוהג מקובל, שחתן בר המצווה, אומר כמה דברי תורה וברכה במסיבת בר המצווה .

ה

הגהה: בדיקה מדוקדקת ע"י מגיה, לאיתור וברור כשרות הכתב.
הגהת מחשב ומגיה אחד: בדיקת סת"ם, ראוי שתעבור הן הגהת מחשב והן הגהה אנושית אחת.
יש מקפידים בס"ת על שתי הגהות .
הוצאה בפיו: סופר סת"ם צריך לבטא בפיו את המילה שהינו כותב.
הורדה מקדושה חמורה לקלה: אין מורידים בקודש ולכן, לדוגמא, קלף של ספר תורה שהוחל בכתיבה עליו ונפסל בכתיבה, אין להשתמש בשאריתו למגילה .
הידור: כתיבה ותיוג לפי כל כללי כתיבת סת"ם.בכתב אחיד ומיושר .
הידורים: רשימת יתרונות במוצר לעומת המתחרה. חלק מהרשימה בדרך כלל די פיקטיבית.
היכר ציר:כשיש כמה פתחי חדרים ברצף ולהם גם כניסות חיצוניות, מיקום ציר הדלת קובע את מיקום המזוזה, בצד המשקוף שבו הציר לדלת .
הלכה למשה מסיני: עשר מהלכות ייצור התפילין, נמסרו בעל פה למשה רבינו במעמד מתן תורה בסיני והועברו במסורה מדור לדור. הלכות אלו אינן בתורה הכתובה.
הכנסת ספר תורה: מעמד הכנסת ספר תורה חדש להיכל בבית הכנסת.
קיימים נוסחאות שונים למעמד זה.
הכנסת פרשיות: הטמנת פרשיות התפילין בתוך הבתים.
הנחת תפילין: קשירת תפילין של יד  על היד השמאלית והנחת בית תפילין של ראש, עלראש המניח.
הפסק: נתק בקו הדיו של אות .
הפטרה: קטע מן הנביאים, הנקרא בבית כנסת בשבת, מייד עם סיום קריאה בתורה. הקטע מקושר -עניינית לפרשת השבוע או  למועד .
הקפת גוויל : עיין ערך מוקף גוויל

ו

ו' ארוכה פסולה: חשש שמא נראית כ- נון סופית.
ועליש: סגנון כתיבת אותיות סת"ם, לפי מנהג עדות המזרח-כתב ספרדי .
ו' קצרה: חשש שמא האות נראית כאות י'.
ו רחבה: חשש שמא האות נראית כאות ה'.
והיו בהוייתן יהו: מקור ההלכה, המחייב לכתוב תפילין ומזוזה ברצף-כסידרן. מהמילה והיו הדברים האלה.לשון הגמ'-בהוויתן יהו .
ווי העמודים: שיטת כתיבת ספר תורה, באופן שרוב העמודות מתחילות באות ו', רמז לנאמר במשכן-ווי העמודים. אין זו הלכה מקובלת אך רבים כותבים כך.
ו קטועה: רגלה של האות ו' במילה הנני נותן לו ...שלום, נכתבת במקוטע.

ז

זה א-לי ואנווהו: מקור הדין, לעשות מצוות בהידור. התנאה לפניו במצוות .
זמן הנחת תפילין: מתי מותר להניח תפילין? רק באור יום ('ושמרת את החקה הזאת...מימים ימימה'). אין מניחים בשבתות וחגים (אות היא לעולם- וקשרתם לאות) .

ח


חוט השערה: הרווח לכתחילה, בין אות לאות באותה מילה .
חובת הדר: לשון חכמינובהלכות מזוזה, בדבר החיוב המוטל על מי שדר בחדר באופן קבוע, אףללא זיקת בעלות, לקבוע מזוזה בפתח חדרו.
חור: חור או נקב המשיק (נוגע) באות, פוסל את האות -אינה מוקפת גויל ע"ע.
חזותא בעלמא: תיאור כמות הצבע, שנצבעה על בתי התפילין. לא במריחה עבה אלא רק למראה שחור.
חזקת כשרות: דבר בדוק ונמצא כשר, יש לו חזקת כשרות תמידית, עד לרגע שאירוע מסוים יגרום לביטולה. לכן תפילין בדוקות, אין צורך לבודקן כלל, אם התפילין בשמוש יומיומי ואין בצבעם סימני תפיחה.
חטוטרת: הגישרון בראש אות ח. האות נכתבת בצורת שתי אותיות ז' וגשרון-חטוטרת עליה.
חית דרש"י: אות ח' רגילה -כגג שטוח .
חיבור קלף: פרשיות תפילין של יד, צריכות להיות על קלף אחד. ניתן גם לחבר קטעים שנכתבו ברצף אחד. 
חיסרון תגים: אם אין תגים על גבי האותיות, יש פוסלים ויש מכשירים. מותר וצריך להוסיף ולתקן תגים גם בתפילין ומזוזות. אין בכך בעיית כתיבה שלא כסדרן- ע"ע.
חליצת תפילין: פעולה הפוכה מהנחת תפילין, כלומר הסרת התפילין מהראש ומהיד - בסדר הזה דווקא.
חמש מגילות: כינוי למגילות הנקראות במועדים לפי מנהג האשכנזים. רות, קהלת, שיר השירים, איכה, מגילת אסתר.
חסירות ויתירות: כינוי למצב שיש בטקסט, אות או אותיות יתירות או חסירות, ביחס למה שראוי להיות בו.
חסרון אבר: היעדר פרט בצורת האות. כמו אות כ', שנכתבה כראש חץ וחסרה קטע אנכי .
חסרון ראש : חסרון משמעותי בצורת האות, כמו אות ו' שנכתבה כקו אנכי ללא ראש .
חק תוכות: כתיבה איננה חקיקה, לכן אין להפריד אותיות נוגעות כמו כ'ו ו' שנגעו זה בזה ויצרו אות מ'. ניתוקם אסור, כי בכך אנו מייצרים אותיות שלא בדרך כתיבה אלא כחוקק באבן.  

טיפים לשמירת התפילין

מהי בדיקת מזוזה ותפילין

הסב, רבינו תם והתפילין

בדיקת תפילין

תפילין שנפסלו ועוד

פרטי הלכות ייצור תפילין

האות ש' בבית של ראש

תפילין בשבת, חינוך לקטן

ראה  ערך "תפילין" אנציקלופדיה יהודית באתר דעת.

ט

טבילה: ראוי לסופר לטבול במקווה לפני כתיבה .
טיפת דיו: טיפת דיו שניתזה על הכתב, מתי כשרה ומתי פסולה.
טלאי: חתיכת קלף המודבקת מתחת למקום שיש בו חור .
טלית: בד (בדרך כלל מצמר או אקרילן). לפי ההלכה בגד שיש לו ארבע פינות צריך לשים בו חוטי ציצית בכל פינותיו.

טעמי המקרא: סימנים המודפסים על אותיות פסוקי התורה,הנביאים והכתובים מעין תווים המורים כיצד לקרוא נכון.
טפח הקרוב לפתח:משקוף רחב מאוד יש לקבע את המזוזה בחלקו החיצוני בטםח הקרוב לכניסה (טפח = כעשרה  ס"מ.)

לטיפים בנושא ספר תורה.          
לקטלוג המזוזות                                 
לטופס התעניינות ולהתייעצות


י

יד כהה: איטר, אדם הכותב ביד שמאל מניח תפילין על יד ימין, כי למדים מהמילה" ידכה"- שנכתבה בתורה בעניין תפילין, ללא האות  ך'- שמניחים תפילין על יד חלשה- יד כהה. המבחן ל'איטרות' - באיזו יד כותבים('וקשרתם-וכתבתם')
ידלך: כינוי לכיסוי מגן לבית תפילין של יד .
יריעה/יריעות: קטע קלף העשוי מעור פרה/עגל עליו נכתבות עמודות הכתב.
ירך של אות: הקו האנכי. למשל ירך ז' ארוכה הינה נון סופית. ירך ו' קצרה יוצרת חשש אות י'.
יתרון תיבה: מילה מיותרת .

כ

כ' זויתית: אות כ' שנכתבה בזוית ישרה בפינותיה, נחשבת לאות ב' גם בלא עקב .
כ' כפופה כ' פשוטה: כ' כפופה, לעומת ך סופית, שרגלה כאילו מושטת כלפי מטה 'פושט רגל' .
כדי חגירת ציפורן: הגדרה לפגימת צלע בבית של תפילין. פגימה כזו שהעברת ציפורן על גבה תיעצר בפגם-מהווה פגם הפוסל את בית התפילין..
כוונה: כל כתיבת סת"ם,אפילו תיקון נקודתי,  מחייבת כוונה לשם קדושתה. הסופר אומר בפיו הריני כותב לשם קדושת ספר תורה, או תפילין או מזוזה...
כוזו במוכסז כוזו: מנהג לכתוב מעבר לקלף המזוזה, אותיות אלו מול המילים ה' אלוקינו ה'. (ראו על שיטות הצפנה). 
כירסום אזן: חיתוך מיגרעת, על גבי התיתורה העליונה בבית תפילין של יד, לשם קיבוע קשר היד בצורת יוד בתוכו, 
כניסת אות לחבירתה: כניסת חלק מאות לחללה של אות אחרת -משורה 'שכנה' כמו לדוגמא,ך היורדת לתוך ט' שבשורה מתחתיה,או ל שראשה העליון נכנס בשורה מעליו לתוך חללה של האות ד' .
כקובה וכזנב: אין להתחיל או לסיים כתיבת סת"ם במידרג של שלוש שורות, מעבר לקולמוס אחד, שייראו כראש חץ. ראה המחשה בתמונה המצורפת. מצב של כתיבה פסולה. 
כריכות: ליפוף רצועת תפילין של יד על היד. בדרך כלל נהוג לכרוך 7 כריכות.
כתרי אותיות:  תגים, שעל פי הגמרא ועל פי הסוד, צריכים לעטר אותיות מסוימות. ראה ערך אותיות מתויגות.
כתר לספר תורה: תכשיט מעוצב ככתר, מכסף או דמוי כסף -מונח בראש ספר התורה. במקום רימונים. ע"ע
כתיבה כסדרן: תפילין ומזוזה חייבים להכתב אות אחר אות, לפי סדר הופעתן בתורה ואין להקדים את המאוחר ולהיפך. מהלכה זו נובע, שאין אפשרות לבצע תיקון מהותי באותיות אחר שנכתבו.
כתיבה שלא כסדרן: ההפך מהערך הקודם, בתפילין ומזוזה פסול, אפילו באות אחת שנכתבה לשעבר. 
כתיבה תמה: כתיבת תפילין וכתיבת מזוזות, חייבת להיעשות בכל פרטיה -תמה. בפסוק המתייחס למזוזות ולתפילין כתוב: וכתבתם-ראשי תיבות כתב תם-מושלם.
כתב אשורי: צורת כתיבת אותיות העברית, כפי הנהוג כיום, מקורן בכתב מארץ אשור.
כתב מהודר: כתיבת סת"ם לפי מנהג המדינה על פי מסורת הסופרים, האותיות כתובות כראוי ומתויגות נכון והכתב אחיד ומיושר ונראה כתוב יפה הרי הוא כתב מהודר,   
כתב עברי קדום: התורה נמסרה בתחילה בלשון עברית כפי המסורה, אך בכתב עברי קדום-קדם עברי קדום למשל X = ת'.
כתב עבה: המלצת הפוסקים, שלא לכתוב באותיות סת"ם כיתוב דק מאוד. דקותו יכולה בקלות רבה להינתק ולהיפסל במשך השנים .
כתיבה מתוך הכתב: חובת כתיבת סת"ם מתוך טקסט ולא בעל פה. רק בטקסט שיודע בעל פה כגון מזוזה -אפשר להקל.
 
ל
 
לבלר: שם נרדף לסופר סת"ם בלשון המשנה.
להדר"ת: ראשי תיבות של אותן אותיות, שניתן בשעת הצורך, למתוח מבלי לאבד צורתן. ל' ה' ד' ר' ת'
לכתחילה: הגדרת מצב ראוי, כפי שאכן מלכתחילה צריך לעשות.
לפי ראות עיני המורה: במצב של ספק בכשרותה של צורת אות שנכתבה באופן לא מוקפד, צריך לשאול מורה הוראה, חכם המבין בעניין ולפי ראות עיניו (לפי  דעתו) כך יש  לפסוק.
לשקר אין רגלים: ניב בדבר אי יציבותו של השקר, אך גם מהווה מקור לכך, שבסת"ם האות ש' נכתבת, כאילו נשענת על רגל דקה כמו ק'  ור'
לשמה: כל כתיבה חייבת להיעשות לשם הדבר עצמו. אין אפשרות להסב טקסט ממזוזה לתפילין אף שהטקסט זהה בחלקו .
לשון הקודש: ביטוי המגדיר את ייחודיותה של השפה העברית, שבה נאמרו ונכתבו כתבי הקדש, כפי שקיבלנום בהר סיני.

מ

מגיה מוסמך: סופר סת"ם שלמד ונבחן בכללי הגהה וכשרות כתיבת סת"ם, גם במקרי דיעבד. בעל תעודת הסמכה.
מגילה: בדרך כלל הכוונה למגילת אסתר.
מגילת המלך: כינוי למגילת אסתר הכתובה כך, שבראש כל עמודה, מופיעה המילה –המלך.
מגילה 21, מגילה 28 : מגילת אסתר הכתובה על גבי קלף, בעמודות בעלות מספר שורות ידוע 21 או 28
מזוזה: קלף שנכתב עליו טקסט 'שמע ישראל+והיה אם שמע'.
מזוזה מגוללת: מזוזה שגללו אותה כראוי, מימין לשמאל כלפי פנים הקלף -מעוטפת בניילון להגנה.
מוקף גויל: כל אות צריכה להיות מוקפת בקלף. אם אות נוגעת באות או בנקב סמוך-פסול בגלל היעד הקפת גויל.
מזוזה כשרה בדיעבד: מזוזה שנבדקה ונמצאה ראויה לשימוש,אך כיתוב האותיות- ברמה הילכתית בסיסית.
מזוזה פסולה: מזוזה שנמצא בה לפחות פגם מהותי אחד -שאינו כהלכה. יש פסול הניתן לתיקון ויש שאינו ניתן לתיקון .

עוד בנושאים אלו, ראו במאמרים הבאים:

היכן חייבים לשים מזוזה

טיפים לרוכש מזוזה

בדיקת מזוזות מתי ?

מהי בדיקת מזוזות ותפילין

מזוזה באתר "דעת"

לקטלוג המזוזות                      
לטופס התעניינות ולהתייעצות

מזוזה מהודרת: מזוזה שנכתבה על פי כל כללי ההלכה, כפי הנדרש לכתחילה.
מזוזה אשכנזית, ספרדית, האר"י: מזוזה שנכתבה בגופנים, לפי מנהג העדות השונות .
מזוזה גודל 10 או 12: גובה קלף המזוזה  בס"מ.
מחיצות בין הבתים: דפנות המפרידות בין תא לתא, בתפילין של ראש .
מטלית: חתיכת קלף הנכרכת על גבי פרשיות תפילין, טרם הכנסתן לבית.
מי קלף: כינוי לנוזל על בסיס בנזין, שמספיגים על הקלף לפני הכתיבה, לשיפור נוחיות הכתיבה .
מיקום נכון ומיקום לא נכון: הגדרת הצבת בתי התפילין במקום הראוי על היד ועל הראש, או לא.
מיקשה: כינוי לבית תפילין מעור בהמה גסה, שכולו עשוי מחתיכה אחת מקופלת.
מלאכת שמים: דברי ר' ישמעאל לר' מאיר, בגמרא עירובין יג', המזהיר את סופרי הסת"ם שמלאכתם,  מלאכת שמים ועליהם להיזהר מאוד מאוד בכתיבתם,כי מכשלתם מכשילה את המשתמש בכל יום מחדש.
מם סתומה: מם סופית. סתומה מכל עבריה, לעומת מ' רגילה הפתוחה בתחתיתה ולכן נקראת מ' פתוחה. 
מם וסמך בנס היו עומדים: בגמרא שבת קד.-הכוונה בהיותן חקוקות בלוחות הברית, משני צידי הלוחות-היו תלויות באויר, מעצם צורתן הסגורה סביב עצמן.
מן המותר בפיך: מן הפסוק "למען תהיה תורת ה' בפיך" נלמדה ההלכה, שכל העשוי בחומרי התפילין יהיה מבהמה כשרה.
מנומר: הגדרה של קטעי דיו בגוונים שונים של אפור וחום, הנראה כמו נמר ופסול. מצוי בספרי תורה, בפרשיות תפילין ומזוזות ישנים מאוד.
מעברתא: מקום מעבר רצועות התפילין בתוך הבית, מעין מנהרה. אחת מהלכות למשה מסיני בעניין עשיית התפילין.
מעיל לספר תורה: כיסוי בד מעוצב, המכסה את ספר התורה .
מרווח שווה בין החורים: עוד הידור משום נוי התפילין, שהחורים בהם עובר גיד התפירה, יהיו במרווחים זהים .
מרחק בין אות לאות: הלכה בדבר המרחק הנדרש לכתחילה בכתיבת סת"ם, בין אות לאות -כחוט השערה .
משמרת סת"ם: העמותה הראשונה שהנהיגה בדורנו, מבחנים והסמכה לסופרי סת"ם ומגיהים. 
משוח -קלף משוח: קלף מרוח בסיד. אותיות הכתובות על מצע זה, נסדקות. היום אין יצור של קלף כזה.
מתייג: אדם המוסיף לאותיות, אחר הכתיבה, את התגים הנצרכים-'כתרי האותיות'. 
 
נ

נון כפופה נון פשוטה: נון רגילה לעומת נון שפשטה את רגלה -נון סופית-ן .
נונים מנוזרות: בכתיבת ספר תורה, בפרשת בהעלותך, לפני פרשיית ויהי בנסע הארן, כותבים נ' במהופך -'ראי'  וכן בסופה. אלו נונין המנוזרות.
נוצה: נוצה כשרה. מעוף טהור בדרך כלל הודו. ממנה עושים קולמוס לכתיבת סת"ם.
ניכר להדיא/לא ניכר להדיא: נתק או פגם באות, הנראה בראייה ראשונית .
נכרכות בשערן: הלכה למשה מסיני שפרשיות התפילין ,'ייארזו', באמצעות שערות מזנב בהמה טהורה.
נפסקו תפירות הבתים: קרע נקודתי או יותר, של החוט שבו נתפרו  בתי התפילין.
נקב: חור קטן בקלף או באות. אם נוגע באות-בצידה. האות פסולה.בגלל היעדר הקפת גוויל ע"ע. 
נקב שהדיו סותמו: נקב בקלף שהעברת דיו עליו סתמה אותו ולא ניכרת יציאת דיו מאחור, אינו נחשב נקב הפוסל את הכתוב.
נקודות/נקוד על: על פי המסורה, ישנן מספר מקומות  בתורה שמוסיפים נקודה על גבי האות-מעליה.
נראה כאות אחרת: אות הכתובה באופן משובש, הנראית דומה לאות אחרת-פסולה.

ס

סופר סת"ם: אדם העוסק בכתיבת קודש, של ספרי תורה, תפילין או מזוזות.
סט בר מצווה: כינוי לערכה הכוללת, כל הדרוש לחתן בר המצווה: תפילין, טלית, כיפה וסידור .
סיום: כתיבה אותיות אחרונות, בטקס הכנסת ספר תורה.
ספק: מצב ביניים שאינו מוכרע, בעניין כשרות הכתב. 
ספר הפטרות: מנהג קהילות הספרדים,לקרוא את  הפטרות השנה, מתוך ספר בכתב סת"ם או בהדפסה, על גבי קלף או נייר. עם ניקוד וטעמי המקרא או בלעדיהם.
ספר תורה מהודר:ספר תורה שנכתב באופן נאה, בכתב ישר ואחיד ולפי כל כללי ההלכה. 
ראה גם 'תשובות לפני קניית ספר תורה
למשוב לקוחות קודמים
ליצירת קשר לחץ כאן ,  
לקטלוג ספרי תורה
חוזה להזמנת ספר תורה
ספר תורה מוגה: ספר תורה שעבר ביקורת הגהה מוקפדת .
ספר תורה פסול: ספר תורה שנמצאה בו אות או מילים שאינן כתיקנן.
ספר תורה שאינו ניתן לתיקון: ספר תורה שישנן בו טעויות רבות על גבי קלף ישן ומתפורר.
ספר תורה שאינו מוגה: ספר תורה, שידוע שיש בו פסול. אסור להשהותו ללא תיקון יותר משלושים יום .
סת"ם: ראשי תיבות של אומנות הסופר הכותב ספרי תורה תפילין מזוזות .

לטיפים בנושא ספר תורה.   למשוב לקוחות קודמים.

ע

עובי קולמוס: עובי קו הכתיבה. עובי זה נובע מרוחב קצהו של הקולמוס.
עור בהמה דקה: החומר ממנו מעבדים בתים לתפילין 'דקות'. עור של כבש או עז.
עור בהמה גסה: החומר ממנו מעבדים בתים לתפילין 'עבות'. חלק מעור מעורף של שור.
עיבוד לשמה: עיבוד העורות לשם סת"ם, צריך להיות מתוך כוונה ואמירה: לשם מצוותן.
עיטוף בטלית: 'לבישת'   טלית על הגוף, כנוסח הברכה 'להתעטף בציצית'.
עלייה לתורה: אחד מן הקהל שנקרא, לקחת חלק בקריאת התורה במניין. העולה מברך ברכה לפני ההקראה ולאחריה.
על פי הט"ז: בעל 'טורי זהב' לפיו פוסקים חלק מהאשכנזים, בעניין אופן סיום כתיבת פרשיית התפילין: שמע ותחילת והיה אם שמע. 
עמודה: טור אחד של כתיבת סת"ם, בספר תורה או מגילה.
עצי חיים: מוטות העץ, עליהם כורכים ספר תורה אשכנזי.
 
פ

פ' לפופה: אות פ' הכתובה בצורה מסולסלת.
פ' פשוטה: פ' סופית-ף.
פ' כפופה: פ' רגילה כזו-פ.
פניה שווים:הגדרה לדרישה ההלכתית שסיומת קוי האות יהיו ישרים, מאונכים, ולא מלוכסנים. וכן שאותיות כמו:  ב' וכ' יסתיימו למעלה ולמטה בקו דמיוני אחיד כך שמושב האות ב' יהיה מקביל לגגו בקו הגמר השמאלי שלו.
פסול חק תוכות: אות שנפסלה משום שהסופר ייצר אותה, על ידי חקיקה ולא ע"י כתיבה.
פסול: מצב של היעדר כשרות. ישנם מצבי פסול בכתיבת סת"ם, הניתנים לתיקון וכאלה שאין להם תקנה.
פסול בצורת האות: כתיבה של אות באופן שפוסל אותה מלהיות אות 'תיקנית'.
פסול בדיני האות: כתיבה של אות בשינוי שולי מ'התקן'-אינו פוסל את הכתיבה, כמו היעדר תג' מעליה.
פרודות: תיאור רמת ההפרדה בין תאי הבית בתפילין של ראש. פרודות באופן מלא, יותר מהודר, לעומת פרודות חלקית.
פרשייה של ראש או של יד: קטע קלף של טקסט התפילין. סה"כ יש ארבע פרשיות ביד ובראש -זהות בתוכנן .
פרשיה פתוחה וסתומה: הגדרה של קטע כתוב, שיש בו הפסק קטן או גדול באמצע שורה.
פתח הפטור ממזוזה: פתח של בית או חדר שאינו רחב ד' טפחים וגבוה עשרה טפחים, אינו נחשב פתח החייב במזוזה. מידת טפח-כעשרה ס"מ.
פתח חדר בצורת קשת: תקרת פתח בצורת קשת, אינה פוטרת ממזוזה.

צ

צ' פשוטה: אות צ,' שבסיסה הוטה נפשט כלפי מטה -צ' סופית-ץ .
צבע לתפילין: צבע מיוחד לצביעת בתי התפילין או רצועות התפילין (שני סוגי צבע שונים).
צורת פתח: אם לפתח החדר אין צורה קלאסית של פתח, כלומר, קורה מימין וקורה אופקית, פטור ממזוזה כי אין לו צורת פתח.
צורת האות: הגדרה המתייחסת לצורתה התיקנית של אות, או אבדן צורתה.
צריך להוציא בפיו: בזמן כתיבת סת"ם, הסופר צריך לומר בפיו את המילה שהוא עומד לכתוב. מילה אחר מילה.
 
ק

קביעת מזוזה: התקנת מזוזה במקומה. כך גם הברכה...ל'קבוע מזוזה'.
קדושת השם: חובה המוטלת על סופר סת"ם,  ל'קדש'  את כתיבת שם ה', לומר לפני כתיבת שם: הריני כותב לשם קדושת שם ה'.
קדירת השם: אסור למחוק שם ה',  אך במקרה של כתיבת שם שלא במקומו, ניתן לקלף אותו במלואו-זוהי קדירת שם ה'.
קולמוס: ה"עט" בו כותב הסופר, בדרך כלל נוצה מעוף טהור -חומר גמיש ויש גם חיקוי מפלסטיק וממתכת.
קופסאות התפילין: הכלי שבו מוכנסים הבתים להגנה מחבטות.
קוצו של י' של רש"י: הפינה השמאלית העליונה באות י' היוצאת כקוץ קטן כלפי מעלה.
קוצו של י' של רבינו תם: הפינה השמאלית התחתונה באות י' ה'יורדת' כלפי מטה.
קידוש הקולמוס: עיין קידוש הכתיבה.
קידוש הכתיבה: אמירה לפני כתיבה "הריני כותב לשם קדושת": ספר תורה או מזוזהה או תפילין וכו' .
קלף: עור מעובד ומוחלק, מגב של עגל או פרה. הכתיבה על הצד הפנימי שלו .
קלף משוח: קלף שנמרח בשכבת סיד, כדי להקל על הכתיבה. כיום אין מייצרים קלף כזה.
קנה: ישנם סופרים שכותבים בקולמוס העשוי מקנה חלול, כמו במבוק וכדומה.
קסת: הכלי שבו נמצא הדיו לכתיבה.
קציצה: לשון חז"ל, לחלק המורם(מעל הבסיס)  בבית של תפילין .
קרקפתא דלא מניח תפילין: ביטוי בלשון הגמרא, בארמית, על מי שאינו מניח תפילין.
קרע:  קטע  קלף שנקרע. מתי ומה ארכו של קרע הפוסל את הטקסט .
קשר תפילין:" קשר תפילין הראה לעניו"-מסורה למשה מסיני, כיצד לבצע את קשר התפילין.
קשר ד': צורת הקשר של רצועת תפילין של ראש. כחלק משם ה' ש.ד.י. הנמצא בתפילין. קיימים שני סגנונות קשירה של קשר תפילין של ראש. האחד: האות ד' ניכרת מבחוץ. השני האות ד' נמצאת בחלקו הפנימי של הקשר ומבחוץ הקשר נראה כארבעה ריבועים צמודים.  ע'ע : קשר רבוע.
קשר י': צורת הקשר של רצועת התפילין של היד, בסמוך לבית תפילין  של יד.
קשר רבוע: יש העושים את קשר הד' ברצועת תפילין 'ראש', בצורת רבוע חיצוני, היוצר אות ד' מאחוריו.

ר

ר'  זויתית הינה ד': בהלכות כתיבת סת"ם, האות ר' מובדלת מהאות ד', בהיותה מעוגלת. אם הינה זוית ישרה, הינה ד' גם בלא עקב.
רגלו של גימל: אות ג' נכתבת באופן כזה, שרגלה השמאלית מושטת מעט כלפי מעלה.
רוחב שעורה: מידת רוחבה של רצועת התפילין בלשון חז"ל. למעשה, לפי רוב הפוסקים צריך שרוחבה יהיה ס"מ אחד לפחות.
רוחב רצועה: רוחבה של רצועת תפילין כשרה. צריכה להיות  לפחות ס"מ אחד.
רוחב עמודה: רוחב עמודה כתובה בספר תורה, כשיעור כתיבת שלושים אותיות .
רווח בין אות לאות: הרווח שצריך להיות בכתיבת סת"ם, בין אות לאות, שלא תיראה כמילה נפרדת-כחוט השערה.
רווח בין מילה למילה: הרווח שצריך להרחיקבכתיבת סת"ם,  בין מילה למילה, כשיעור אות קטנה, כלומר אחת מהאותיות הצרות כמו ו'או י'.
רווח בין שורה לשורה: המירווח  שצריך להיות, בין כתיבת שורה לשורה הבאה- כשיעור גובהה של שורה כתובה.
רווח בין עמודה לעמודה: המירווח שצריך להשאיר, בין עמודה לעמודה בכתיבת ספר תורה: שתי אצבעות-ארבעה ס"מ .
רווח בין חומש לחומש: המירווח שיש להשאיר בכתיבת ספר תורה בין סוף כתיבת אחד מהחומשים, לתחילת החומש הבא-ארבע שורות ריקות.
ריבוע הבתים : הלכה למשה מסיני, שבתי התפילין יהיו רבועים לעצמם, ארכם כרחבם.

ריבוע רגל: עיבוד עור בית התפילין באמצעות דוושה רגלית לעומת עיבוד הריבוע באמצעות כפתור חשמלי. ריבוע רגל נחשב  כאלו נעשה בעבודת יד . זה הידור שאין צורך להקפיד ולהדר בו.
רימונים: כינוי לתכשיט עם פעמונים, המוצמד לספר תורה מעליו, בשני צידיו.
רצועות מעור עליון : רצועות התפילין, העשויות מעור מצד העליון של גוף הפרה -משובחות ועמידות.
רצועות עור תחתון: רצועות לתפילין, העשויות מחלקו התחתון של עור הפרה-נחותות וזולות.
רצועות שפלט: ראה ערך רצועות עור תחתון.
רצועות שחורות משני צידיהן: מנהג של חלק מחצרות החסידים, לצבוע את רצועות התפילין משני צידיהם נקרא גם 'רצועות שחור כעורב' .
רצועות עבודת יד: רצועות לתפילין שתהליך העיבוד בסיד והצביעה בשחור נעשו באופן ידני.
רצועות: רצועות התפילין של יד ושל ראש.
רצועות שחורות: הלכה למשה מסיני, שצבע הרצועות לתפילין יהיה שחור.
 
ש
שאילת חכם: במצב מורכב של ספק בדבר צורת אות -יש להתייעץ בתלמיד חכם היודע לפסוק בנושא זה.
שאילת תינוק: במצב של ספק בדבר צורתה של אות, ניתן להיעזר בילד היודע צורת אותיות ולא יודע לקרוא מילים.
ש.ד.י.: אחד משמותיו של הקב"ה. נהוג לרושמן מעבר לקלף המזוזה, בחלקה העליון, מול תחילת פרשיית  והיה.
שידרוג תפילין: החלפת בתי התפילין או פרשיות התפילין לרמת כשרות גבוהה יותר.
שיטה/שיטות: לשון חז"ל למינוח שורה/שורות. חובה לכתוב בכתיבת סת"ם בצמוד לשרטוט השיטה.
שין של תפילין: משני צידי בית של ראש בתפילין, אות ש', חקוקה-הלכה למשה מסיני .
שין בהוצאה ידנית: הגדרת תהליך  הייצור של  צורת האות ש' בבית תפילין של ראש, באופן מהודר. שלא באמצעות חקיקה או הטבעה.
שין של ארבע רגלים: אחת משתי אותיות הש' בבית תפילין של ראש, הינה בעלת ארבע 'רגלים'.
שיעור פרשה: הרווח הנדרש בין פרשייה לפרשייה הינו -תשע אותיות, כלומר, כאורך קטע שניתן לכתוב עליו 9 אותיות.
שלא כסדרן: כתיבה של אות או חלק של אות, שלא ברצף הכתיבה. בתפילין ומזוזות אין לבצע זאת כלל.
שמות: כינוי לקטעי סת"ם בלויים ופסולים שיש בהם שם ה', הטעונים גניזה .
שם של חול: מילה הנכתבת כמו אחד מהשמות הקדושים של ה', אך אינה אלא, במשמעות חול, כמו לדוגמא: אל משה .
שעטנ"ז ג"ץ: האותיות שעל פי הגמרא והסוד, בכתיבת סת"ם, מוסיפים להם שלושה תגים דקים על ראשם השמאלי.
שער: שער של בית או חצר, שיש לו קורה מעל ואין מעבר אלא באמצעותו, מצריך מזוזה אם הינו בגובה המשקוף. 
שרטוט: חובת שרטוט שורות על גבי הקלף, לפני הכתיבה. השירטוט נעשה בחרט מעל שורת הכתיבה
 
ת

תגים: קוים דקים ועליהם עיגול זעיר. על גבי חלק מאותיות הסת"ם. יש גם שהתגים נראים כקו ישר ללא עיגול-פחות מהודר .
תיתורא: בסיס בית התפילין, הנמשך מעבר לקציצה-כסיפון באניה. גם דין זה הינו הלכה למשה מסיני.
תיק לספר תורה: ארגז מעוצב, לספר תורה ספרדי. עשוי מחומרים שונים -המחירים בהתאם.
תיקון סופרים: טקסט בדוק, ממנו סופר הסת"ם כותב את כתיבת הסת"ם.
תיק תפילין: כינוי לתיק מעוצב להגנת התפילין מחבטות ולחות.
תיקון ע"י גרירה: תיקון אות באמצעות גירוד חלק ממנה, זהו תיקון שלא באמצעות כתיבה ולכן פסול ואין לעשות כך.
תליית אות: הוספת אות חסרה, מעל מקום חסרונה .
תעשה ולא מן העשוי: הגדרה לחובת ביצוע המצווה במקומה ולא לניידה. לדוגמא אין לקבוע מזוזה על משקוף לפני הצבתו במקומו .
תפידנית: כינוי למיכל פלסטי לתפילין, אטום למם ומוגן מפני חבטות .
תפילין של ר"ת: תפילין שבהם פרשיית והיה אם שמע, מוכנסת לפני פרשיית שמע.
תפילין של רש"י: התפילין הסטנדרטיות, המקובל על כולם-פרשיית שמע, מוכנסת כפי סדר הכתיבה -והיה אם שמע אחרונה.
תפירת בתים: בתי התפילין, נתפרים אחרי הכנסת הפרשיות, בחוט העשוי מגיד שזור, מרגל של פרה.
תפירת יריעות: חיבור יריעות הקלף לכדי ספר תורה או מגילה.
תפילין דקות: בתי תפילין העשויים מעור בהמה דקה.
תפילין פשוטות/פשוטים: בתי תפילין העשויים מהדבקות של קטעי עור וקלף דק -מבהמה דקה.
לקטלוג התפילין והטליתות:לחץ כאן.
לטופס התעניינות לחץ כאן 
למשוב לקוחות קודמים

מקורות נוספים: 

טיפים לשמירת התפילין

מהי בדיקת מזוזה ותפילין

הסב, רבינו תם והתפילין

בדיקת תפילין

תפילין שנפסלו ועוד

האות ש' בבית של ראש

תפילין בשבת, חינוך לקטן
תפילין פשוט מהודר: בתי תפילין העשויים מעור בהמה דקה באופן יותר מהודר- כשרות אך לא מהודרות.
תפילין מעור בהמה גסה: בתי תפילין העשוים מעור אחד, מעורף של שור. בהידורים שונים. תהליך ייצור ארוך ויקר. אך עמידות לשנים רבות.
תפילין פיצפונים: כינוי לבתי תפילין קטנים ביותר, מעור בהמה גסה. נוחים לנסיעות לחו"ל יקרות מאוד בגלל קטנותן. (קשה מאוד לסופר סת"ם לכתוב בגופנים כל כך קטנים)
 לסרטונים