מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה יז ד"ה והיה לך
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק (י) ושמרת
ספרי דברים פיסקא לה
ארבעה בתים או בית אחד
והיה לך לאות על ידך זה כרך אחד של ארבע פרשיות
והדין נותן הואיל ואמרה תורה תן תפילין ביד תן תפילין בראש מה בראש ארבע טוטפות אף ביד ארבע טוטפות תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך כרך אחד של ארבע פרשיות
יכול כשם שביד כרך אחד כך בראש כרך אחד והדין נותן הואיל ואמרה תורה תן תפילין ביד תן תפילין בראש מה ביד כרך אחד אף בראש כרך אחד ת"ל לטוטפות לטוטפות הרי ארבע טוטפות אמורות או יעשה ארבע כיסין של ארבע פרשיות ת"ל ולזכרון בין עיניך כיס אחד של ארבע פרשיות:
על ידך ובין עיניך מה בין עיניך ארבע אף על ידך ארבע ת"ל לאות ולא ארבע לאות ולא שלש לאות ולא שתים
ר' יהודה אומ' כשם שאות אחת מבפנים כך אות אחת מבחוץ
אמ' ר' יוסי חזר בו ר' יהודה ומודה ר' יהודה במי שיש לו שתי תפילין שלראש ואין לו שליד שמביא את העור וחופה את אחת מהן ועושה אותה שליד יכול יתן על פס ידו ת"ל על ידך
מכלל שנא' על ידך ובין עיניך מה על ידך אות אחת אף בין עיניך אות אחת ת"ל טוטפות טוט' טוט' טוט' הרי ארבע טוטפות אמורות יכול יתן בארבע<ה> מקומות ת"ל ולזכרון בין עיניך [מלמד שנותנם במקום אחד. רבי אומ' בשני] מקומות כת' טוטפות [במקום אחד כת' טטפת] מלמד שנותנין במקום אחד יכול יתנם [על גבי מצחו ת"ל על יד]ך
וקשרתם לאות על ידך, כרך אחד של ארבע טוטפות, שהיה בדין, הואיל ואמרה תורה, תן תפילין ביד ותן תפילין בראש, מה בראש ארבע טוטפות אף ביד ארבע טוטפות תלמוד לומר וקשרתם לאות על ידך כרך אחד של ארבע טוטפות.
או כשם שביד כרך אחד אף של ראש כרך אחד, תלמוד לומר והיו לטוטפת טוטפת טוטפות הרי ארבע טוטפות אמורות. או יעשה ארבעה כיסים של ארבע טוטפות, תלמוד לומר +שמות יג ט+ ולזכרון בין עיניך, כיס אחד של ארבע טוטפות.
נשים בתפילין
למען תהיה תורת ה' בפיך למה נאמר לפי שנאמר והיה לך לאות שומע אני אף הנשים במשמע והדין נותן הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בנשים כבאנשים יכול אף תפילין ינהגו בנשים כבאנשים ת"ל למען תהיה תורת ה' בפיך, לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה, מכאן אמרו הכל חייבין בתפילין חוץ מנשים ועבדים. מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין, אשתו של יונה היתה עולה לרגלים, טבי עבדו של רבן גמליאל היה מניח תפילין: ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך מכאן אמרו כל המניח תפילין כאלו קורא בתורה וכל הקורא בתורה פטור מן התפילין.
ד"א למען תהיה תורת ייי בפיך להוציא את הנשים מה (ה)תפילין מיוחדת מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות כך כל מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות
קטנים בתפילין
ושמרת את החוקה הזאת למועדה למה נאמר לפי שנאמר והיה לך לאות על ידך שומע אני אף הקטנים במשמע, והדין נותן הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בקטנים כבגדולים אף תפילין ינהגו בקטנים כגדולים ת"ל ושמרת את החוקה הזאת לא אמרתי אלא במי שיודע לשמור תפילין מכאן אמרו קטן היודע לשמור תפילין הרי הוא עושה לו תפילין: ושמרת את החוקה הזאת זו חוקת תפילין אתה אומר זו חוקת תפילין או אינו אלא חוקת כל המצות אמרת במי הענין מדבר בתפילין:
(י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מכלל שנא' והיה לך לאות על ידך שומע אני אף קטנים במשמע ת"ל ושמרת לא אמרתי אלא למי שיש בו דעת לשמר מיכן אמרו תינוק שיודע לשמר את תפיליו חייב בתפילין.
ספרי זוטא פיסקא טו ד"ה לח. דבר
דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית, בני ישראל חייבים בציצית אין הגוים חייבים בציצית או בני ישראל פרט לגרים אמרת ויאמר י"י אל משה לאמר לרבות יחידים. דבר אל בני ישראל לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה עבדים משוחררים. ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר את הגדולים על ידי הקטנים להנהיגן במצות ציצית מכאן אמרו כל תינוק שיודע להתעטף חייב בציצית וכל שהוא יודע לנענע חייב בלולב וכל שהוא יודע לשמור תפילין חייב בתפילין וכל שהוא יודע לדבר אביו מלמדו תורה וקרית שמע ולשון הקודש [ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם] כל שהוא יודע להכיר לאביו שוחטין עליו את הפסח וכל שהוא אוכל כזית דגן פורשין מצואתו ומימי רגליו ארבע אמות וכל שהוא יודע לפתוח חיקו הכהנים חולקים לו תרומה בבית הגרנות:
תפילין בלילה ובשבת
מימים ימימה למה נאמר לפי שהוא אומר והיה לך לאות שומע אני אף הלילות במשמע והדין נותן הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה אם למדת על מזוזה שנוהגת בלילות כבימים יכול אף תפילין נוהגין בלילות כבימים ת"ל מימים ימימה בימים אתה נותן ולא בלילות. ד"א מימים ימימה למה נאמר לפי שהוא אומר והיה לך לאות שומע אני אף שבתות וימים טובים במשמע והדין נותן הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה אם למדת על מזוזה שנוהגת בשבתות ובימים טובים יכול אף תפילין ינהגו בשבתות ובימים טובים ת"ל מימים ימימה יצאו שבתות וימים טובים. ר' יאשיה אומר מימים ימימה הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה אם למדת על מזוזה שנוהגת בשבתות ובימים טובים יכול אף תפילין כן ת"ל מימים ימימה. ד"א מימים ימימה יש ימים שאתה נותן ויש ימים שאין אתה נותן יצאו שבתות וימים טובים. ר' יצחק אומר הואיל ושבת קרויה אות ותפילין קרויין אות לא יתן אות בתוך אות או יתן אות בתוך אות [אמרת תדחה שבת שהיא קרויה אות וברית לתפילין שאינן קרויין אלא אות בלבד. ר' אליעזר אומר הואיל ושבת קרויה אות ותפילין קרויין אות לא יתן אות בתוך אות או יתן אות בתוך אות] אמרת תדחה שבת שחייבין עליה כרת ומיתת בית דין לתפילין שאינן חייבין עליהן לא כרת ולא מיתת בית דין.
ד"א ושמרת את החוקה. ר' אליעזר אומ' זאת חוקת הפסח ר' עקיבה אומ' זו חוקת תפילין יכול יהו תפילין נוהגות בלילות כימים דין הוא ומה מזוזה שאין נוהגת בהולכי ימים ובהולכי מדברות הרי היא נוהגת בלילות כימים תפילין שנוהגות בהולכי ימים והולכי מדברות אינו דין שיהו נוהגות בלילות כימים ת"ל מימים פרט ללילות יכול יהו תפילין נוהגות בימים טובים ובשבתות דין הוא ומה מזוזה שאין נוהגת לא בהולכי ימים ולא הולכי מדברות הרי היא נוהגת בימים טובים ובשבתות תפילין שנוהגות בהולכי ימים ובהולכי מדברות אינו דין שיהוא נוהג<ות> בימים טובים ובשבתות ת"ל מימים ולא כל ימים ר' עקיבה אומ' יכול יהו תפילין נוהגות בימים טובים [ובשבתות דין הוא ומה מזוזה שאין נוהגת] בהולכי ימים והולכי מדברות הרי היא [נוהגת בימים טובים] ובשבתות תפילין שנוהגות בהולכי ימים [והולכי מדברות] אינו דין שיהו נוהגות בימים טובים ובשב[תות ת"ל לאות על ידך] יצאו שבתות וימים טובים שכולם אות.
תפילין ותורה ומזוזה
והמים להם חומה, עשאן כמין חומה [מימינם ומשמאלם מימינם זו תורה ומשמאלם זו תפילין ד"א] מימינם זו מזוזה ומשמאלם זו תפילין.
ױד"א מימינם ומשמאלם מימינם זו מזוזה שעתידין ישראל לעשות ומשמאלם זו תפילין.
והמים להם חומה עשאן כמין חומה מימינם ומשמאלם מימינם בזכות תורה ומשמאלם בזכות תפילין
חביבים ישראל שסבבם הכתוב במצות, תפילין בראשיהם ותפילין בזרועותיהם, מזוזה בפתחיהם ציצית בבגדיהם, ועליהם אמר דוד +תהלי' קיט קסד+ שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך, נכנס למרחץ ראה עצמו ערום אמר, אוי לי שאני ערום מן המצות, נסתכל במילה התחיל סודר עליה את השבח שנאמר +שם /תהלים/ יב א+ למנצח על השמינית מזמור לדוד. משל למלך בשר ודם שאמר לאשתו הוי מתקשטת בכל תכשיטיך, כדי שתהא רצויה לי, כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, היו מצויינים במצות, כדי שתהיו רצויים לי, וכן הוא אומר +שה"ש ו ד+ יפה את רעיתי כתרצה, יפה את כשאת רצויה לי סליק פיסקא
בדיקת תפילין
ד"א מימים ימימה מגיד שאדם צריך לבדוק את התפילין אחת לשנים עשר חדש נאמר כאן מימים ימימה ונאמר להלן ימים תהיה גאולתו (ויקרא כה כט) מה ימים האמור להלן אין פחות משנים עשר חדש אף ימים האמורים כאן אין פחות משנים עשר חדש דברי בית הלל בית שמאי אומרים אינו צריך לבדקן עולמית שמאי הזקן אומר אלו תפלין של אבי אימ'.
מקור לארבע פרשיות
והיה לאות וגו', בארבעה מקומות מזכיר פרשת תפילין קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות של יד הם כרך אחד ארבע פרשיות של ראש הם ארבע טוטפת ואלו הן קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע כותבן כסדרן, ואם לא כותבן כסדרן הרי אלו יגנזו. חסלת מסכתא דפסחא והיתה הרוחה.
החייבים בתפילין
למען תהיה תורת ייי בפיך לרבות גרים ועבדים משוחררין.
תורת ייי בפיך ממה שאתה אוכל בפיך מיכן אמרו אין כותבין תפילין אלא על עור בהמה טהורה. סל' פסו'