הכרת הטוב/דרשת בר מצווה

ברשות הורי, בני משפחתי היקרים, רבנים, מורים ואורחים יקרים.
ערב טוב. 
אנחנו, בני האדם שנבראו בצלם אלוקים יש לנו את היכולת לזהות ולהבדיל בין טוב לרע ויש לנו גם את הזכות להכיר ולהוקיר טובה למי שגמל לו טובות. זו לא רק זכות אלא גם חובה.
הדבר הראשון שאנו אומרים עם ההשכמה בבוקר: 'מודה אני לפניך...שהחזרת בי נשמתי... ומיד אחר כך עם נטילת הידיים : ...כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ..
   חז"ל מאירים את עינינו שמשה רבינו היה מנוע מלהכות את היאור, במכת הדם, ואהרן אחיו החליפו, מפני 'הכרת הטוב' שהיאור היה לו להצלתו מגזרת פרעה. מאידך, ההלכה שנבילה וטריפה: "לכלב תשליכון אותו" (שמות כב'  פסוק ל') עניינה:' הכרת הטוב' לכלב  על 'שלא חרץ לשונו לבני ישראל במצרים'... וכן בדוגמא הבאה: מצד אחד, התורה מדגישה שעמוני ומואבי לא יבואו בקהל ה' לעולם, בגלל שמנעו מאתנו לעבור דרכם בהליכתנו ממצרים ארצה ולעומת זאת המצרים: "דור שלישי יבוא להם בקהל ה'" (דברים כג' ט)'. מדוע ? הרי המצרים היו משעבדינו ומעננינו מעל 200 שנה? והרי הם אלו שלא זכרו את פועלו של יוסף והטילו עלינו עבודת פרך והשמדת כל הבן הילוד?

על כך מסבירה הגמרא במסכת ברכות דף סג': בגלל 'כבוד האכסניה שנתנו לנו'... אבוי לאותה אכסניה, אך למרות זאת ואף על פי כן, מלמדת אותנו התורה שיש להסתכל גם על הטוב שבתוך כל הרע לזכור ולהוקיר אותו. הכרת הטוב  אם כן זהו יסוד חשוב מאוד ביהדות.

ממקורות אלו ועוד רבים רבים, למדים אנו עד כמה חשוב להודות למי שעשה עימך טוב. אפילו לדומם ולחיה. לכן אני מוצא לנכון כאן ועכשיו להודות לכל מי שהיה לו חלק בהגעתי עד הלום: להורי היקרים, לסבים ולסבתות היקרים למחנכי מהגן והלאה, לחברים, לשכנים ולכל בני משפחותינו היקרים.

            כל מי שמצוי בסידור התפילה מודע לקטע בתפילת שמונה עשרה הנקרא: "מודים דרבנן". מה פירוש המושג הזה? על מה רבנן מודים? ובכלל מדוע איננו סומכים על החזן האומר את תפילת שמונה עשרה בחזרתו על התפילה כולה, שיאמר גם את הקטע של 'מודים'?.

אכן, זו תקנה עתיקה שהחזן יחזור על תפילת שמונה עשרה, כדי לקיים  את תפילתם של מי שאינם בקיאים או מי שאינם יודעים לקרוא ובכך החזן 'מוציא ידי חובה' את האנשים האלו. אך ממילא עולה השאלה במה שונה ברכת 'מודים' משאר הברכות?

שאלה זו כבר מובאת בגמרא במסכת סוטה דף מ': "בזמן ששליח ציבור אומר מודים, העם מה הם אומרים?" לכאורה, מדוע שהחזן לא יוציא אותנו ידי חובה גם בברכה זו? התשובה הנפלאה, (מופיעה ב"אבודרהם הלכות שמונה עשרה) היא: כי מישהו אחר לא יכול להודות במקומך! הוא יכול לבקש רפואה וגשמים ושאר צרכיך, אך הודאה צריכה לבוא ישירות מהמוטב!!! רק אני יכול להודות על מה שקרה עימי. לכן כל אחד, בעת חזרת הש"ץ אומר בעצמו ברכת הודאה. אם כן מדוע איננו אומרים את הנוסח הרגיל של מודים? מה יש בנוסח המיוחד של 'מודים דרבנן'?

ובכן בואו ונראה כעת מילה במילה, כיצד עמלו רבותינו לנסח את ברכת מודים. (לכן היא נקראת מודים דרבנן) כפי שמובא בגמרא שם: (שימו לב למשפט : על שאנו מודים לך.
"אמר רב: מודים אנחנו לך ה' אלקינו על שאנו מודים לך.
ושמואל אמר: אלקי בשר, על שאנו מודים לך.
רבי סימאי אמר: יוצרינו יוצר בראשית על שאנו מודים לך.
נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי: ברכות והודאות, לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך.
רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי: כן תחיינו ותחננו ותקבצינו ותאסוף גלויותינו לחצרות קדשיך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם, על שאנו מודים לך.
אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו". פירוש: רב פפא מציע שאנו נאמר את כל הנוסחים שהציעו רבותיו. (כי כל ההצעות נכבדות בעיניו). 

רש"י מסביר, מה פירוש מודים אנחנו על שאנו מודים? "רוצה לומר: ומודים אנחנו לך על שאנחנו מודים לך, כלומר על שזיכיתנו להודות לך".
                 
גם אני מודה לה' על כך שיש בי את היכולת להודות לו ולכם על כל הטובות שגמלנו. לא כל אחד מודע  לטובה שגמלוהו ולא כל מי שמודע לטובה רואה לנכון להוקיר תודה על כך.
קשה שבעתיים לראות את 'חצי הכוס המלאה' בתוך צרות מצרים. זו תכונה שצריך 'לעבוד' עליה.
כולנו משורש 'יהודים' שמשמעו גם הודיה לה'.
זוהי תכונתו של עם ישראל וזוהי התכונה שאני מקווה שאוכל להפנים בהמשך דרכי בחיים.

אני מודה לכולכם על הזכות שאני יכול בערב שמח זה להודות לכם על הכל.

 לסרטונים: סדר הנחת תפילין ועלייה לתורהו 
למשוב לקוחות

לקטלוג תפילין וטליתות
לטופס התעניינות לרכישת תפילין